לפי מחקרים אחרונים, צלוליט משפיע על 85-98 אחוזים מכלל הנשים הבוגרות. בעוד שהתופעה אינה פתוגנית (שנובעת ממחלה), היא נחשבת בעיה קוסמטית עבור נשים רבות. למדע כיום אין תשובה חותכת בנוגע למקור התופעה, אך נראה שיש לה מרכיב הורמונלי: צלוליט נצפה לעתים נדירות בגברים, אך אלו שכן תועדה בהם התופעה, לרוב סבלו מתסמונות של חוסר בהורמונים גבריים (אנדרוגניים), כגון תסמונות מולדות, גברים לאחר סירוס או כאלה שקיבלו טיפול באסטרוגן (ההורמון הנשי) לטיפול בסרטן הערמונית. בנוסף, נראה כי הצלוליט מחמיר ככל שההורמונים האנדרוגניים הולכים ופוחתים בגבר.
רמה אחת – שינוי במרקם העור בקושי נראה לעין, אך בדיקה מיקרוסקופית של תאים באזור תגלה שינויים אופייניים.
רמה 2 – מופיעות על העור גומות והטמפרטורה בו יורדת (באזורי הצלוליט), בנוסף לשינויים הגלויים במיקרוסקופ.
רמה 3 – העור באזור מרגיש מחוספס יותר (כמו קליפת תפוז), בנוסף לתסמינים מרמות 2 ו-3.
ישנן כיום ארבע השערות עיקריות שמטרתן להסביר את התופעה. הראשונה, מדברת על כך שהארכיטקטורה של העור שונה בין נשים וגברים, והמבנה של מולקולות השומן והמחיצות ביניהן, שבגינן מתפתח הצלוליט, הוא אופייני לנשים באזורים הנוטים להתפתחות התופעה. להשערה עדויות חזקות מניסויים וצילומי אולטרא סאונד. ההשערה השנייה נכנסת עמוק יותר לרמה התאית, ומדברת על היחלשות של רקמות החיבור כתוצאה ממתיחה אנכית של סיבי הקולגן (החלבון הנפוץ ביותר בגוף), שגורמת לבקיעה של מולקולות השומן דרך רקמות החיבור היוצרת מראה גבשושי בעור. השערה מספר שלוש מייחסת את התופעה להתדרדרות של כלי הדם העוריים, הגורמים לשרשרת של תהליכים תת-עוריים שבחלקם מעורב אסטרוגן. לבסוף, ההשערה האחרונה מייחסת את הצלוליט לגורמים דלקתיים, עקב דיווחים רבים על רכות מוגברת באזורי הצלוליט, אך להשערה זו אין תומכים רבים.
"צלוליט זה רק שומן עודף" – לא נכון. צלוליט קשור יותר למבנה של העור – ישנן רקמות חיבור בין העור לשרירים השומרות על מראה חלק של השומן מתחת לעור, אך באזורים "בעיתיים" (כגון הירכיים והישבן), בגלל שלל גורמים כגון גנטיקה, חוסר איזון הורמונלי, לחץ, גיל ועוד, השומן בולט דרך רקמות החיבור הללו ונוצר המראה הגבשושי המאפיין את הצלוליט – ללא קשר למשקל.
"לבחורות רזות אין צלוליט" – גם בחורות רזות ואתלטיות רגישות לצלוליט, מאחר וישנם גורמים רבים התורמים להיווצרות צלוליט, כגון חשיפה מרובה לשמש או תנודות קיצוניות במשקל, חוץ מאחוז השומן בגוף.
"ישנו 'קרם פלא' המעלים צלוליט" – מקור הצלוליט כאמור הוא מתחת לפני העור, ולכן קשה לטפל בו בעזרת קרמים ודומיהם. קרמים אלו מכילים לרוב קפאין או כימיקלים דומים, היכולים להדק את העור או לפרק מצבורי שומן ולתת מראה זמני של הפחתה בצלוליט, אך השפעה זו היא זמנית בלבד.
"ניתן להפחית צלוליט ע"י אימון חלק מסויים בגוף" – אימונים ממוקדי-צלוליט זו אשליה. עם זאת, בעזרת אימוני חיטוב ואירובי ניתן להפחית את מראה הצלוליט ע"י הפחתת אחוז השומן בגוף והעלאת מסת השריר באזורים הנוטים לפתח את התופעה, כמו הירכיים, הישבן והבטן. חשוב לדעת שלא ניתן לשרוף שומן ממקום מסוים בגוף – הגוף שורף שומן בקצב זהה בכל חלקי הגוף.
שלוש רמות של צלוליט
רמה אחת – שינוי במרקם העור בקושי נראה לעין, אך בדיקה מיקרוסקופית של תאים באזור תגלה שינויים אופייניים.
רמה 2 – מופיעות על העור גומות והטמפרטורה בו יורדת (באזורי הצלוליט), בנוסף לשינויים הגלויים במיקרוסקופ.
רמה 3 – העור באזור מרגיש מחוספס יותר (כמו קליפת תפוז), בנוסף לתסמינים מרמות 2 ו-3.
מדוע זה קורה?
ישנן כיום ארבע השערות עיקריות שמטרתן להסביר את התופעה. הראשונה, מדברת על כך שהארכיטקטורה של העור שונה בין נשים וגברים, והמבנה של מולקולות השומן והמחיצות ביניהן, שבגינן מתפתח הצלוליט, הוא אופייני לנשים באזורים הנוטים להתפתחות התופעה. להשערה עדויות חזקות מניסויים וצילומי אולטרא סאונד. ההשערה השנייה נכנסת עמוק יותר לרמה התאית, ומדברת על היחלשות של רקמות החיבור כתוצאה ממתיחה אנכית של סיבי הקולגן (החלבון הנפוץ ביותר בגוף), שגורמת לבקיעה של מולקולות השומן דרך רקמות החיבור היוצרת מראה גבשושי בעור. השערה מספר שלוש מייחסת את התופעה להתדרדרות של כלי הדם העוריים, הגורמים לשרשרת של תהליכים תת-עוריים שבחלקם מעורב אסטרוגן. לבסוף, ההשערה האחרונה מייחסת את הצלוליט לגורמים דלקתיים, עקב דיווחים רבים על רכות מוגברת באזורי הצלוליט, אך להשערה זו אין תומכים רבים.
מיתוסים נפוצים
"צלוליט זה רק שומן עודף" – לא נכון. צלוליט קשור יותר למבנה של העור – ישנן רקמות חיבור בין העור לשרירים השומרות על מראה חלק של השומן מתחת לעור, אך באזורים "בעיתיים" (כגון הירכיים והישבן), בגלל שלל גורמים כגון גנטיקה, חוסר איזון הורמונלי, לחץ, גיל ועוד, השומן בולט דרך רקמות החיבור הללו ונוצר המראה הגבשושי המאפיין את הצלוליט – ללא קשר למשקל.
"לבחורות רזות אין צלוליט" – גם בחורות רזות ואתלטיות רגישות לצלוליט, מאחר וישנם גורמים רבים התורמים להיווצרות צלוליט, כגון חשיפה מרובה לשמש או תנודות קיצוניות במשקל, חוץ מאחוז השומן בגוף.
"ישנו 'קרם פלא' המעלים צלוליט" – מקור הצלוליט כאמור הוא מתחת לפני העור, ולכן קשה לטפל בו בעזרת קרמים ודומיהם. קרמים אלו מכילים לרוב קפאין או כימיקלים דומים, היכולים להדק את העור או לפרק מצבורי שומן ולתת מראה זמני של הפחתה בצלוליט, אך השפעה זו היא זמנית בלבד.
"ניתן להפחית צלוליט ע"י אימון חלק מסויים בגוף" – אימונים ממוקדי-צלוליט זו אשליה. עם זאת, בעזרת אימוני חיטוב ואירובי ניתן להפחית את מראה הצלוליט ע"י הפחתת אחוז השומן בגוף והעלאת מסת השריר באזורים הנוטים לפתח את התופעה, כמו הירכיים, הישבן והבטן. חשוב לדעת שלא ניתן לשרוף שומן ממקום מסוים בגוף – הגוף שורף שומן בקצב זהה בכל חלקי הגוף.
